אינטליגנציה רגשית – על החיבור המיוחד בין שכל, רגש והתנהגות

אינטליגנציה רגשית – מהי?

קצת קשה להסביר במילים, כי המושג הוא כל כך רגשי ונוגע כמעט בכל תחומי חיינו: רגשות, דפוסי התנהגות וחשיבה, מערכות יחסים, עבודה. אנסה להסביר לא דרך תיאוריות או ציטוטים, אלא איך אני רואה את האינטליגנציה הרגשית והקשר לחיינו.
אני נוהגת להגיד כי אינטליגנציה רגשית זו הדרך בה אנו מנהלים את חיינו במודעות, תוך מתן מקום לרגשות, למחשבות ולהתנהגות ובעיקר לעצמנו.
מילת המפתח היא מודעות.
במילים פשוטות: זהו חיבור אמיתי בין הראש-השכל וההבנה הקוגנטיבית, לבין הלב – הרגש, לבין הפעולה – ההתנהגות שלנו.

יש אנשים שפועלים דרך השכל, זאת אומרת- הם מבינים רגשות, אבל עבורם זה מטרד, ולכן את רב ההחלטות יעשו לפי השכל. אך, אם מתעלמים מרגש, זה לא אומר שהוא אינו קיים: להפך! זה רק נותן יותר אפשרות לרגש "לשלוט" עלינו, או להכתיב את דפוסי ההתנהגות שלנו.

אחת השאלות שאני נוהגת לשאול בשעור הראשון בקורס היא: "מי מנהל את חייך? אתה או הרגשות שלך?".
הכוונה היא שלא תמיד אנו מתנהלים כחופשיים בבחירת ההתנהגות שלנו – לעיתים אנו מוציאים ב"אוטומט" את הדפוס שהתקבע הכי חזק.
יש אנשים שגדלו במשפחה בה רגשות כמו עצב ותסכול לא היו לגיטימיים- ועם השנים פיתחו מנגנוני "הסתרה" של רגשות אלו.
בכל פעם שנתקלו בעצב או תסכול, הגיבו בתחליף אותו למדו בילדותם: ייתכן שהגיבו בנתק רגשי, או בציניות, ייתכן שהגיבו בכעס. האם זוהי הבחירה שבאמת מקדמת אותם? האם זוהי בחירה חופשית של התנהלות? לא!
מכיוון שלו הייתה להם בחירה מודעת, ייתכן שהיו בוחרים לשהות קצת גם ברגש המקורי- בעצב או בתסכול, ומעצימים את המודעות שלהם לגבי עצמם- מה גרם לרגש זה? מה אני חווה עכשיו? ייתכן שלא, אך לפחות היה זה במרחב הבחירה שלהם.

אנו יכולים לפעול לפי אוטומט:

כל פעם שמישהו מרגיז אותנו, או אנו חושבים שהוא התכוון להרגיז אותנו, נפעיל את המנגנון האוטומטי של מלחמה בחזרה, או התנגדות או שיתוק.
אך האם זוהי התגובה הכי יעילה ונכונה במקרה זה?
תגובה "נכונה" היא זו הנבחרת במודעות, כשאנו מרגישים שבאמת יש לנו אפשרות בחירה. (ייתכן ונבחר באותה תגובה שהייתה פעם האוטומט שלנו- אך זה יהיה מתוך בחירה מודעת).

בעיניי, אינטליגנציה רגשית, היא אוסף של מיומנויות נרכשות שנוגעות בהעמקת המודעות של האדם.
אינטליגנציה רגשית היא גם העמקת המודעות לתקשורת – של האדם בינו לבין עצמו, בינו לבין זולתו ולבין העולם.
כל אלו קשורים לאינטליגנציה הרגשית.

בדרך-כלל אני אומרת שאינטליגנציה רגשית זה משהו שנרכש דרך חוויה- או לימוד תהליכי.
אז הנה תרגיל חווייתי בו תוכלו להקדיש לעצמכם כמה רגעים של התבוננות פנימה:
קראו את השאלות הבאות ונסו לענות "מהבטן" את התשובה הראשונה שעולה לכם לראש.
מי שאוהב לעבוד עם כתיבה אינטואיטיבית (ומי שרוצה לנסות) יכול לכתוב את השאלות האלו, אחת אחת, ביד הדומיננטית, ולענות ביד הלא דומיננטית.

תרגיל התבוננות:

• מה אני אוהב?
• מהם הכוחות והעוצמות שלי?
• מה עושה לי טוב?
• מה קשה לי?
• עם איזה רגשות קשה לי להתמודד ומדוע?
• מי אני, מהי המהות שלי?
• מה מפעיל אותי, מה גורם לי לרצות לחיות?
• אלו אנשים מטריפים את דעתי תוך שניות? (מי מעלה לי את הפיוז הכי מהר?)
• ומהי הסיבה לכך, לדעתי?
• על אילו דברים אני גאה בעצמי?

כעת שבו עם התשובות והתבוננו:

• מהי התגובה הראשונית שלכם לתשובות (ללא שיפוט).
• האם אתם לומדים עוד משהו על עצמכם דרך התבוננות זו?

בסדנאות אינטליגנציה רגשית המשתתפים נפגשים עם הדפוסים אותם הם רוצים לשנות או לחזק.
יש אנשים שאומרים: "כזה אני, זה אופי". ולדעתי אין דבר כזה :"זה אופי".
האופי שלנו מתעצב דרך חוויות שחווינו, דרך תגובות הסביבה.
אמנם יש מה שקרוי טמפרמנט, אדם מופנם יותר ביסודו, או מוחצן יותר, אך התירוץ של "זה האופי שלי" לא עובד עלי…
אני סבורה שכל דפוס ניתן לשינוי- אם נתבונן בו בדרך לא שיפוטית, ונבחן ממה הוא מורכב.
זה כמו לקחת זכוכית מגדלת ולהתבונן מקרוב קרוב, על התנהגות שלנו.
ממה היא עשויה? מה מניע אותנו? מה היה הכפתור הפנימי שנלחץ רגע לפני שהגבתי כפי שהגבתי?
ואחרי שאני מכירה משהו כ"כ מקרוב, אני גם יכולה להבין את המנגנון שלו, ואיך הוא פועל – ואם צריך אז לשנות (חלקים ממנו או את כולו).
המודעות היא כלי חזק ביותר, ולדעתי ככל שאנו נעשים מודעים יותר, כך קל לנו יותר להתמודד עם חוויות החיים ולראות את התמונה הרחבה.

תחום האינטליגנציה הרגשית רחב מאד, וכמובן אין לי דרך להציג את כולו בכתב – בעיקר כי אני מאמינה בלמידה תוך חוויה.
וכמובן, המורה הגדול ביותר שלנו – זה אנחנו בעצמנו.

דרך נעימה, ולימוד מהנה!